אליהו בע"מ - חברה לבטוח ואח' נ' עירית תל-אביב יפו ואח'

החלטה

בקשה למחיקתה או דחייתה על הסף של התביעה נגד הנתבעת 3

רקע דיוני

1.בעקבות דליקה שפרצה בלילה שבין 19.10.02 לבין 20.10.02 במחסן שבוטח בפוליסת ביטוח אצל התובעת (להלן –אליהו), שילמה אליהו למבוטחתה תגמולי ביטוח, וביום 1.1.08 הגישה תביעת שיבוב ע"ס 19,779,661 ₪ נגד הנתבעת 1- עיריית תל אביב-יפו, ונגד הנתבעת 2 - רשות הכבאות תל-אביב-יפו, בטענה כי השריפה פרצה בעקבות רשלנות עובדי מחלקת התברואה ששבתו, ובשל רשלנות רשות הכבאות באי מניעת השריפה וכיבויה.

ביום 3.9.09 הגישה אליהו בקשה לתיקון כתב התביעה, ועתרה להוספתה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן –ההסתדרות) כנתבעת נוספת, בטענה שאף היא אחראית לאירוע, משהכריזה על שביתת עובדי הרשויות. בית משפט נעתר לבקשה בהחלטה מיום 7.9.08 וזו אכן צורפה לתביעה כנתבעת מס.3.

2.בשל מחלוקת באשר לשמה הנכון של הנתבעת 3, והאופן בו צויין בכתב התביעה, ובהינתן שתיקונו לא התאפשר מחמת חלוף תקופת ההתיישנות, הגישה נתבעת זו בקשה לסילוקה על הסף של התביעה נגדה. בהחלטתי מיום 6.4.11 נעתרתי לבקשה וקבעתי כי יש לסלק על הסף את התביעה נגד ההסתדרות.

ביום 30.6.11 הגישו העירייה ורשות הכבאות הודעת צד ג' נגד ההסתדרות – ובכך שבה ההסתדרות להליך, והפעם בכובע של "צד שלישי". במקביל, הגישה אליהו ערעור על החלטת מחיקתה של ההסתדרות כנתבעת, הערעור התקבל, וכפועל יוצא מפסק הדין שניתן ביום 4.6.13 ע"י בית המשפט העליון, הושב מעמדה של ההסתדרות בהליך, בנוסף להיותה צד שלישי, כנתבעת מספר 3.

3.בין לבין, ביום 27.12.12 חתמו אליהו, העירייה ורשות הכבאות על הסדר גישור בסיועו של המגשר עו"ד רם הורביץ (להלן –הסדר הגישור), אשר בין יתר סעיפיו הוסכם כי לסילוק סופי ומוחלט של תביעות אליהו נגד העירייה ורשות הכבאות, ישלמו האחרונות לאליהו סך של 5.2 מיליון ₪ – לפנים משורת הדין ומבלי להכיר באחריות. כן הוסכם כי אליהו, העירייה ורשות הכבאות ימשיכו לנהל את ההליך המשפטי דנן נגד ההסתדרות – שבשלב זה עוד היה מעמדה בגדר צד שלישי בלבד– וכן את הליך הערעור בבית המשפט העליון. סעיף 7 להסדר הגישור קובע כי : "כל סכום אשר יפסק כנגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה, אם כנתבעת ואם כצד שלישי...במסגרת ת"א 1005/08...יתחלק בין התובעת והנתבעות באופן ובתנאים כדלקמן...".

בסעיף 8 הוסף: "...כי היה ובעקבות ע"א 4607/11 תחזור הסתדרות העובדים הכללית החדשה...להיות נתבעת בת.א. 1005/08, והיה אם הסתדרות העובדים הכללית החדשה תחויב לשלם לתובעת סכום כל שהוא בהיותה נתבעת בת.א. 1005/05, והיה ובעקבות החיוב האמור, הנתבעות יחויבו לשפות את הסתדרות העובדים הכללית החדשה בגין סכום זה או חלק ממנו...אז התובעת לא תגבה את סכום השיפוי מהסתדרות העובדים הכללית החדשה. במידה וסכום השיפוי יגבה מההסתדרות, תשיב התובעת את סכום השיפוי לנתבעות".

ביום 27.1.13 ניתן תוקף של פסק דין חלקי להסדר הגישור.

4.אך בזאת לא תמו המכשולים הדיוניים.

ההסתדרות שבה וטענה כי דין התביעה נגדה להימחק על הסף, והפעם בהסתמך על הוראות סעיף 83 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן –פקודת הנזיקין), ועל טענות נלוות אחרות.

בקשת ההסתדרות

5.ההסתדרות נסמכת על סעיף 83(ב) לפקודת הנזיקין וטוענת כי המדובר ב "מעוולים במשותף", וכי מאחר וכבר ניתן פסק דין נגד המעוול הראשון – העירייה ושרות הכבאות, לא ניתן עוד לתבוע פיצוי מהמעוול השני – ההסתדרות, בסכום העולה על סכום הפיצוי שנפסק נגד המעוול הראשון, מה גם שפסק הדין כבר שולם על ידו.

ההסתדרות מוסיפה וטוענת כי האחראים המרכזיים לנזק הינם העירייה ורשות הכבאות, כעולה מהסדר הגישור, כי עילת התביעה המופנית כלפיה הינה "שנויה במחלוקת" וחסרת סיכוי, שכן מבוקש לראותה אחראית לנזקי שביתה שהוכרזה כחוק, אף עסקינן בתביעה טרחנית.

עוד נטען כי המדובר בתביעת סרק חסרת תוחלת מעשית, שכן לפי המנגנון הקבוע בסעיף 7 להסדר הגישור, הכספים שתחויב ההסתדרות לשלם לאליהו, אם תמצא חייבת, יועברו ממילא לעירייה ולשרות הכבאות, ולפי המנגנון הקבוע בסעיף 8 להסדר הגישור, הרי גם במקרה בו ההסתדרות תחזור אל העירייה ושרות הכבאות בהודעת צד ג', והללו יחויבו לשפותה – אליהו לא תממש את פסק הדין, כך שלמעשה מדובר בהליך סרק שכן אליהו לא תפיק כל תועלת מהמשך ניהול התביעה.

עמדת אליהו.

6.לטענת אליהו, סעיף 83 לפקודת הנזיקין כלל אינו חל על המקרה דנן, שכן הוא מתייחס למקרה בו הוגשו מספר תובענות נפרדות נגד מעוולים שונים, עת בענייננו הוגשה תביעה אחת נגד מספר מעוולים. אליהו אינה יכולה להינזק מכך שבמועד החתימה על הסדר הגישור טרם ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, שאישר את היותה של ההסתדרות נתבעת בתיק ולא רק צד שלישי. כן נטען כי מהסדר הגישור עולה כוונה מפורשת להפטיר רק את העירייה ורשות הכבאות, תוך התחייבות להמשיך את ההליך נגד ההסתדרות ולגבות ממנה את יתרת הנזק.

כן טענה אליהו, כי עילת תביעתה נגד ההסתדרות הינה מוצקה, שכן היא זו שהכריזה על השביתה בעקבותיה לא התייצבו עובדי התברואה של העירייה לעבודתם, וכך נערמה פסולת הקרטונים שעמדה מחוץ למחסן המבוטחת שכרמה לדליקה.

דין הבקשה להידחות